עורכי דין בהליך גישור

עורכי דין בהליך גישור

תקנות הגישור מתייחסות לייצוג של הצדדים המגושרים על ידי עורך דין בהליך הגישור. על פי סעיף 6(2) עולה כי כל אחד מהצדדים זכאי להיות מיוצג, והמגשר מחויב ליידע את הצדדים בדבר זכותם להיוועץ ייעוץ משפטי. סוגיה זאת יוצרת לעתים קונפליקט בין עיקרון חשוב של הגישור לפיו יש לפתוח בפני הצדדים קשת רחבה של פתרונות ואינטרסים מבלי להעלים אף אחת מזכויותיהם לבין כניסה של עורכי דין המתנגדים לגישור או שנמצאים בניגוד עניינים תהליכי אל תוך ההליך.

הוועדה לבחינת דרכים להגברת השימוש בגישור בבתי המשפט, בראשות השופטת מיכל רובינשטיין פירטה את הסיבות הנפוצות השכיחות להתנגדות עורכי הדין לאופציית הגישור. כמו כן המליצה הוועדה לעורכי דין להכיר את הגישור באמצעות היחשפות והתנסות בהליך. במסקנות שפרסמה הוועדה בשנת 2006 נכתב:

  1. הזירה המשפטית על הטרמינולוגיה שלה היא זירה מוכרת לעורך הדין, ובה בא לידי ביטוי עיקר ניסיונו.
  2. היעדר ידע על מהותו של הליך הגישור יוצר אצל עורכי הדין טענה בדבר קטגוריות שלמות של מקרים לא מתאימים לגישור.
  3. יש עורכי דין החושבים שגישור הוא פשרה, שלמגשר אין יכולת הכרעה ולכן התהליך לא אפקטיבי. חוסר מודעות לאפשרות לניהול ישיבות נפרדות, בניית אמון, חשיפת אינטרסים, העלאת אופציות = פוטנציאל ההליך, מביא לחוסר אמון של עורכי דין בהליך.
  4. חשש אצל עורכי דין שלא מכירים את ההליך, כי הסכמה לגישור תתפרש כחולשה.

להשתתפותם של עורכי דין בהליך גישור מספר חסרונות בולטים. ראשית, עורכי דין מתוקף השיטה אותה הם מייצגים, פוגעים בתהליך ההסכמה מדעת של הצד אותו הם מייצגים ואינם מאפשרים לו להציף רגשות ולהעביר מסרים באופן חופשי. בנוסף, העובדה כי עורכי הדין מדברים בשם לקוחותיהם עלולה לעוות את המסר שיצא מהלקוח בשל תהליך העיבוד המשפטי שביצע עורך הדין. עוד חיסרון בולט הוא הכנסת דינמיקה של פורמליזציה וטרמינולוגיה לוחמנית לתוך הליך הגישור, שתפקידו לייצר דינמיקה בלתי פורמאלית, חופשית ומשתפת. כמו כן עלול שילובם של עורכי דין בהליך הגישור ליצור סרבול ולהאט את קצב ההגעה להסכמות. ולסיכום פרק החסרונות, חיסרון נוסף שיש להיות ערניים כלפיו עלולים עורכי הדין להיות בעלי אינטרס להכשיל את הליך הגישור משיקולים של שכר טרחה.

 לצד החסרונות הנ”ל, ניתן למנות גם מספר יתרונות להשתתפות עורכי דין בהליך גישור. במידה וישנם עורכי דין רצוי להתמקד ביתרונות אלה על מנת לרתום את עורכי הדין להצלחת ההליך. אחד היתרונות הוא היכולת של עורכי הדין לגבש עבור הצד המיוצג על ידם את המשמעויות של העמידה על האינטרסים שלו. כמו כן, ברוב המקרים, מגיעים עורכי הדין לחדר הגישור כשבידיהם ידע רב על הסכסוך הנדון ועל הלקוח. הידע הזה מקיף הן את המישור העובדתי והן את המישור המשפטי וניתן להשתמש בו כדי לקדם את ההליך. בנוסף לעורכי דין מנוסים, ישנו ידע רב בדרכי ניהול מו”מ ובמידה ועורך הדין קואופרטיבי ניתן להשתמש בידע זה על מנת לקדם הסכמות. יתרון נוסף הוא זוג עיניים נוסף בחדר שיכול לסייע למגשר בבוחן המציאות.

כעת נשאלת השאלה כיצד ניתן לשלב עורכי דין בהליך גישור תוך רתימתם להצלחתו ומבלי שנוכחותם תפגע בה. התשובה נעוצה במספר נקודות שחשוב להקפיד עליהן:

  1. על כל הצדדים המגושרים להיות נוכחים בהליך. אסור שיווצר מצב שעורך דין מדבר בשם אחד הצדדים מבלי שהצד המיוצג יהיה נוכח בחדר.
  2. יש לוודא שסינון המידע העובר מעורך הדין לאחד הצדדים יצומצם אך ורק לשלילתם של סיכונים משפטיים וטקטיים.
  3. להקפיד לא לאבד את השיח הישיר עם המגושרים ולשמור על מעורבותם הפעילה בהליך.
  4. להימנע מפגישות “מאחורי הקלעים” עם אחד מעורכי הדין. על אף שבסמכותו של המגשר לקיים פגישה שכזאת, רצוי להימנע ממנה משום שהיא עלולה לפגוע באמון של אחד הצדדים בהליך.
  5. לנסות לרתום את עורכי הדין לתהליך. רצוי לתת להם את הכבוד המקצועי שלהם בשלב ההכרות האישית והפגישה הראשונה. להימנע מלבודד אותם. לשתפם בתהליך סיעור המוחות ולהשתמש בניסיון ובידע שלהם כל עוד הוא תורם להגעה להסכמות.
  6. להימנע מליצור דה לגיטימציה לפרנסתו של עורך הדין מההליך.

השאר תגובה

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

להתגרש בשלום

עקבו אחרינו בפייסבוק

מאמרים אחרונים

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

× מענה מיידי