גישור טרנספורמטיבי

מודל טרנספורמטיבי Transformative Mediation

מודל טרנספורמטיבי בגישור, הוא מודל גישורי אשר צמח מתוך עולם הגישור עצמו (בשונה ממודלים אחרים שהגיעו מעולמות תוכן אחרים). המודל עלה לדיון לראשונה עם פרסום הספר THE PROMISE OF MEDIATION”” של הפרופסורים ג’וזף פולג’ר ורוברט בוש בשנת 1994, אך שורשיו נטועים למעשה בשנות ה-70.

תהליך הגישור הטרנספורמטיבי מציב בקדמת הבמה לא רק את פתרון הבעיה המיידית העולה מסכסוך בין צדדים שונים, אלא בראש ובראשונה את מרקם היחסים בין הצדדים והתקשורת ביניהם. מטרתו היא לשפר תחילה את דרכי החשיבה, השיח וההתנהלות של הצדדים המסוכסכים, להוביל שינוי בתפיסה ובחשיבה שלהם שנוגעות הן להתנהלות של כל צד מול עצמו והן להתנהלותו מול הצד השני.

התומכים במודל טרנספורמטיבי זה סוברים כי מצב בו הצדדים עוברים שינוי שמביא להעצמה והכרה מעלה באופן משמעותי את הסיכוי להגיע להסכמות. עם זאת חשוב לציין כי בגישה הטרנספורמטיבית ההסכם הוא אינו מדד להצלחת הגישור, אלא השינוי שיעברו הצדדים במהלך הגישור שיאפשר להם לקיים תקשורת טובה יותר ולייצר מנגנונים לפיתרון מחלוקות בעתיד.

 

המודל של בוש ופולג’ר

בוש ופולג’ר ניסחו שני אופנים גישור טרנספורמטיבי בהם יכול להתבצע ולהוביל לשינוי אצל הצדדים: העצמה (Empowerment) והכרה (Recognition). על פי בוש ופולג’ר קיים קשר בין שני אלמנטים אלה משום חיזוק העצמי הנובע מאלמנט ההעצמה יביא לשיפור היחסים עם הסביבה שקשור לאלמנט ההכרה והפוך – כאשר אדם ישפר את היחסים עם סביבתו סביר כי יחווה העצמה.

ההעצמה מדברת על הגדלת היכולת של כל אחד מהצדדים בגישור לשפר את היכולת שלהם לקבל החלטות עבור עצמם, להיות מודעים יותר לערך העצמי שלהם ולשפר את היכולת שלהם להתמודד עם מורכבות וקשיים. באופן מעשי מודל זה מאפשר לכל צד להגדיר את האינטרסים שלו וכן את נושאי הסכסוך בגינו הגיע לגישור.

המודל הטרנספורמטיבי בגישור

 כפועל יוצא מהאפשרות של הצדדים להגדיר עבור עצמם אלמנטים אלה הם לוקחים שליטה ממנה מגיעה ההעצמה. זאת הניגוד לדינמיקה השכיחה בסכסוכים בהם אנשים חווים איבוד שליטה. כאשר כל צד מבין שיש בידיו טווח בחירה ומשאבים שאולי הצד השני זקוק להם, ניתן להגדיל את העוגה ולמצוא מגוון של פתרונות אפשריים. כמו כן מקנה תהליך זה מיומנויות שתורמות לתחושת ההעצמה כמו קבלת החלטות, הקשבה אקטיבית, ניתוח נושאים, מציאת חלופות ויצירתיות. 

ההכרה עוסקת בעיקרה בהקניית היכולת לכל צד בסכסוך לגלות אמפתיה לצרכים ולחולשות של הצד השני. זה קורה רק לאחר שאדם למד בתהליך ההעצמה להכיר קודם כל מה הצרכים שלו ולמה הוא זקוק. רק כאשר כל צד מכיר בצרכים של עצמו הוא מתפנה רגשית להקשיב ולהבין את הצרכים של הצד השני בסכסוך.

לסיכום, הצלחתו של תהליך גישור על פי המודל הטרנספורמטיבי מצויה ביכולתו להביא לשינוי ההתנהגות והתפיסות של כל אחד מהצדדים בסכסוך הן כל אחד כלפי עצמו והן כלפי הצד השני. כך נוצר מרקם יחסים חדש המאפשר לצדדים לטפל בגישה פתוחה ובתקשורת טובה בקונפליקט בגינו הגיעו לגישור, ולא פחות חשוב – לייצר מנגנון רגשי ופרקטי לטיפול בקונפליקטים עתידיים. 

  

למידע נוסף על פרקטיקום בגישור גירושין לחצו כאן

למידע נוסף על קורס פרקטיקום בגישור אזרחי לחצו כאן

המידע באתר זה מוגש באהבה לכל מי שזקוק למידע וכלים מעולם הגישור, על ידי בית הספר לגישור מעשי של נדב נישרי

ניתן להשתמש במידע ללא הגבלה אך נודה לכם על נתינת קרדיט.

השאר תגובה

הוידיאו החודשי

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות

מלאו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם

להתגרש בשלום

עקבו אחרינו בפייסבוק

מאמרים אחרונים

לשיחת ייעוץ ראשונית ללא מחויבות מלאו פרטיכם ואחזור אליכם בהקדם

× מענה מיידי